1ראה שהדבר רע בעיני המקום. דק"ל למה כתיב ויחר אף ה' וגו', והלא אמר לו קום לך אתם, אלא ראה שהדבר רע הוא בעיני המקום שלא התיר לו לילך אלא בשביל הנאתו ליטול עליה שכר, והוא נתאוה לילך כדי לקללם, לפיכך ויחר אף ה' וגו'. והרא"ם פי' כיון שלא הסכים השם שילך אלא מפני שכרו לא הי' לו לילך. מ"ה ויחר וגו':2מלאך של רחמים הי'. דק"ל אם הי' שטן לא הי' מלאך ה' שהוא של רחמים. נח"י נראה דדייק מתיבת לו משמע הא לאחר לא הי' שטן אלא מלאך של רחמים היה וממילא גם כאן נהג עמו ברחמים לטובתו:3יוליך עמו ב' אנשים. דאל"כ שני ל"ל דלא הי' לו לכתוב אלא נעריו עמו:4ומשמשים זה את זה. כלומר אם יצטרך אחד לנקביו יהי' השני משמש שמוש שלו ושל חבירו, וכן פירש"י בהדיא בפ' וירא על פסוק ויקח שני נעריו אתו. דאל"כ יש להקשות על רש"י למה לא פי' הכא כמו שפי' התם גבי אברהם. ואין להקשות והלא כבר למדנו זה מאברהם. וי"ל דאי לאו האי קרא ה"א דוקא ת"ח אסור, כדאמרינן אסור לת"ח לילך יחידי בלילה מפני החשד, ואברהם ת"ח היה אבל אינש אחרינא אע"פ שהוא אדם חשוב לא, מ"ה כתב כאן. ואי לאו קרא דהתם ה"א דרך ארץ בעלמא אבל איסורא ליכא, להכי צריך למכתב קרא דאברהם. ועי"ל דלכך לא פרש"י הכא כמו גבי אברהם משום דגבי אברהם כתיב וישכם אברהם בבוקר, דל' וישכם משמע קודם אור הבוקר, ר"ל קודם שיאור היום ועדיין הי' לילה. ולכך פירש"י שאם אחד יצטרך לנקביו ישאר יחידי ואסור לצאת יחידי בלילה, ולכך נקט רש"י שאין אדם חשוב רשאי לצאת בלתי שני נערים משום סכנה, וסכנה חמירא מאיסורא, אבל גבי בלעם לא כתיב וישכם אלא ויקם בבוקר, משמע שהאיר היום ולכך לא הוה סכנה אף אם ישאר יחידי, ולכך מפרש משום דרך ארץ וק"ל: ג"א ובפ' וירא כתב שאם ירחק האחד יהיה השני עמו ואין זה קושיא, דכאן אין לפרש שאם יתרחק יהי' השני עמו דהא בלאו הכי יש לו שמירה שהיו אנשים הרבה עמו ולכך כתב הטעם שיהיו חוזרים ומשמשים זה את זה:
